החלטה בתיק ת"א 46481-10-11

1.         בקשה, במעמד צד אחד, על-פי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : " התקנות"). עו"ד חובב ביטון  - ב"כ המבקשת -  ביקש בשמה למנותו, ככונס נכסים על המיטלטלין, מסוג מלאי מוצרי מזון, סחורה וכיו"ב, המצויים ב"מחסני מזון בילאל", בבעלות המשיבים בכפר פוריידיס, וכן להורות על העברת ניהול המיטלטלין מחזקת המשיבים, למשמורת הכונס, לשם מכירתם והפקדת התקבולים בעבורם בקופת בית-המשפט. התקבולים יהיו מופקדים עד לבירור התובענה, אשר תוגש כנגד משיב מס' 2 - מר בילאל עוליקה (להלן : " המשיב 2/ " מר בילאל"), אשר נרשם כעוסק מורשה בשם " מחסני מזון בילאל".

הרקע לבקשה

המשיב 1 - מר עוליקה אמין, אביו של המשיב 2 (להלן : "המשיב 1"/" מר אמין"), הינו בעל עסק, בשם " מחסני מזון אמין", ביישוב פוריידיס.  מר אמין קבל מהמבקשת סחורה ובתמורה מסר שיקים.  שניים מהם בסך כולל של  25,700 חזרו מהסיבה "אין כיסוי מספיק" ו/או "חשבון מוגבל", והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. 20 שיקים נוספים בסך כולל של 211,476 ש"ח, אשר נמסרו על ידו חזרו מהסיבה "חשבון מוגבל". יתרת החוב  למבקשת בגין כלל השיקים עומד על 237,176 ש"ח.

המבקשת טוענת, כי מר אמין הבריח את נכסיו למר בילאל, באמצעות שינוי שם עסקו, מ" מחסני מזון אמין" ל" מחסני מזון בילאל", תוך שמר בילאל, פתח תיק עוסק מורשה בשלטונות מע"מ, תחת השם - " מחסני מזון בילאל". שינוי שם מחסני המזון ומספר העוסק המורשה נעשה על ידי המשיבים בשנת 2011.

לבקשה צורפו דוחות חקירה המתייחסים לתאריכים - 6/4/2011 ו- 5/10/2011. המבקשת טוענת, כי  עולה מדו"ח החקירה, שמר אמין נותר הבעלים של " מחסני מזון אמין" ו/או בשמו החדש " מחסני מזון בילאל", ושינוי שם העסק, ופתיחת תיק עוסק מורשה ברשויות המס בשם " מחסני מזון בילאל", בוצע על מנת להבריח את נכסיו לאור מצבו הכלכלי הקשה, ועל מנת להקשות על נושיו להיפרע ממנו. יש לציין, כי מר אמין הינו לקוח מוגבל חמור עד ליום 23/1/2013.

על כן,  ועל מנת למנוע סיכול פסק הדין אשר ינתן בתובענה שתוגש כנגד המשיב מס' 2, ולהבטיח פירעון החוב, יש להיעתר לבקשה ולמנותו ככונס נכסים זמני.

            הבקשה נתמכה בתצהירו של מר שאול מזרחי, מנהל המבקשת.

2.         על-פי החלטה מיום  31/10/2011 התקיים דיון במעמד הצדדים ביום  1/11/2011.

3.         מר בילאל לא הופיע לדיון. הוגש תצהיר של מר אמין בלבד. הסיבה : מר בילאל נאלץ להישאר בעסק, שכן הוא לא היה יכול לעזוב את מקום עבודתו בהתראה כה קצרה, מהיום למחר.

            מר אמין הצהיר, בין היתר, כי אינו הבעלים של העסק - " מחסני מזון בילאל", אלא הוא מצוי בבעלותו המלאה ובשליטת מר בילאל. את הסופרמרקט - " מחסני מזון בילאל" מכר לבנו, ב- 1/12/2010, בתמורה להמחאות דחויות, אותם הסב והעביר לחלק מהספקים שהיה חייב להם כספים, במסגרת הסדר חובותיו לנושים השונים. המיטלטלין המצויים כיום בסופרמרקט המתנהל על ידי בנו, אין מקורם ברכישות, אשר בוצעו מכספיו, אינם שייכים למבקשת, והם נרכשו מכספי בנו. 

            בחקירה הוברר, כי התמורה הייתה 600,000 ש"ח, על פי הטענה, וכי זו שולמה בשיקים דחויים. פרט לאמירה זו, לא הומצא כל מסמך התומך בה או, רשימת שיקים וכו'. מר אמין טען, כי הגיע להסדרים עם כל הספקים אשר חלקם אף מחלו על החוב, פרט לתובעת. אין הוא מתכחש לחוב, אך טוען כי הוא חב  בין 100,000 ש"ח ל- 150,000 ש"ח.

4.         לאחר הדיון הצדדים הגישו סיכומיהם, על-פי בקשתם.

דיון

5.         לאחר עיון בבקשה, ולאחר ששמעתי את המצהירים, ובכלל זה עיינתי בסיכום טענות הצדדים, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

6.         תקנה 388 (א) לתקנות קובעת, כי בית המשפט, רשאי במידה שהוגשה בפניו בקשה למינוי כונס נכסים, " אם הדבר נראה לו צודק ונוח", לעשות את הדברים הבאים : 

 "(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו...

(3)    להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;

(4)    להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים".

 המלומד  א. גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית), עמ' 602  קובע : " מינוי כונס-נכסים לא ייעשה כדבר שבשגרה אפילו באה על כך הסכמת בעלי הדין. על בית המשפט להפעיל את שיקול- דעתו במסגרת הכללים שנקבעו לכך בפסיקה".